דיאלוג

לפני כעשרה ימים נחתם בהצלחה קונגרס האוהדים שהתקיים בברלין ביוזמת כמה ארגוני אוהדים גרמנים. הכנס, שהתפרס על פני סוף-שבוע שלם, עסק בשאלות שמטרידות כל אוהדי הכדורגל בגרמניה, ובעיקר את אלה המצויים במעגלי האהדה האינטנסיביים יותר, קרי: אולטראס. 

עיון ברשימת הנושאים שנידונו בסמינר ובארסנל הדוברים מעורר קנאה וכמיהה גם יחד. קנאה משום שבשום תסריט שבעולם אני לא רואה מאות אוהדי כדורגל של קבוצות שונות בישראל שומרים על תרבות דיון וסדר מופתי במשך סוף שבוע שלם, גם כשהם שומעים דברים שהם לא אוהבים:

וכמיהה בעיקר לדיאלוג וליכולת של אוהדים להוות גוף מוכר, מייצג ובעל משקל אל מול הגורמים המנהלים את הכדורגל. 

גל האלימות ומאבק הפירוטכניקה שאפיינו את הסיבוב הראשון בליגות הכדורגל בגרמניה ושאוזכרו גם בבלוג הזה היוו כמובן את גולת הכותרת של הקונגרס. באותו פוסט שפרסמתי פה בעבר על המאבק למען לגליזציה של פירוטכניקה באיצטדיונים הזכרתי גם את הנדריק לפרט, קצין הבטחון החדש של הבונדסליגה שהחליט להוריד את הדיון הזה מסדר היום. אותו לפרט הופיע בפאנל בנושא וחזר על עמדתו: "אין מקום לפירוטכניקה באיצטדיוני הכדורגל". 

באשר לאלימות, גם נציגי המשטרה הוזמנו לקונגרס, אלא שמשטרת גרמניה, שגם היא זכתה לטיפול בבלוג הזה כמה פעמים, סירבה לשלוח נציג. למרבה האבסורד, בשלב כלשהו במהלך הקונגרס התגלה למארגנים שנציגי המשטרה דווקא כן נוכחים במקום, אלא שלא למטרת דיון: ארבעה שוטרים סמויים נשלחו כדי לעקוב מקרוב על ההתרחשות ולמארגני הקונגרס לא נותר אלא לקונן על העדר האפשרות לקיים דיאלוג עם הגוף שמהווה הגורם העיקרי לבעיית האלימות בכדורגל, ואוסיף ואומר: לא רק בגרמניה.

שני הנושאים האלה מסוכמים היטב בתצוגת הקהל הזו של אוהדי המבורג:

תרגום:

פצועים כתוצאה מפירוטכניקה בהאנובר: 0

פצועים כתוצאה מאלימות משטרה בהנובר: 36

והמשטרה וההתאחדות מדברות על בטחון?

המורל הכפול שלכם גורם לנו לבחילה

מה שמעורר כבוד יותר מכל דבר אחר הוא מידת הסולידאריות של אוהדי כדורגל בגרמניה האחד עם השני. זה כמובן לא סוד שרמת האלימות בגרמניה גבוהה עשרות מונים מזו שבישראל. היריבויות הולכות הרבה אחורה ותרבות האהדה מפותחת בסולם  אבולוציוני שונה לגמרי. עדיין: בנושאים כמו ההתמודדות עם המשטרה, לגליזציה של פירוטכניקה והמאבק מול עסקני ההתאחדות יודעים האוהדים הגרמנים לשים את היריבות בצד ולחתור כגוף מאוחד ורב עוצמה אל עבר המטרה. בדיוק בשל כך עצוב לקרוא את האופן שבו מתקבל מאבקם של אוהדי הפועל תל-אביב כנגד אלי טביב בקרב אוהדי קבוצות אחרות. באיזשהו שלב מישהו חייב יהיה לעשות איתחול לתרבות האהדה בארץ על-מנת שאוהדים יצליחו להתעלות מעבר לאינטרסים הפרטיקולאריים שלהם ולהתאחד כנגד תופעות כמו אלי טביב בכדורגל הישראל.

עד שזה יקרה, את הסולידאריות הזו צריכים אוהדי הפועל לחפש כנראה במקומות אחרים. עם פתיחת הסיבוב השני בליגה הגרמנית השלישית, אוהדי באבלסברג שנאבקו גם הם למען הקבוצה שלהם רק בקיץ האחרון, התייצבו ראשונים לקריאה, ותחת שלג כבד ובקור של מינוס מעלה, הפליאו בשפה העברית:

לפני שאני חותם את הפוסט הזה, חשוב לי לעדכן קצת על ההתפתחויות בעניין הבלאגן העצום שהביא לפיצוץ טורניר הקט-רגל בהמבורג לפני כשלושה שבועות. 

סוון ברוקס, אוהד סט פאולי וקצין הביטחון של הקבוצה, הוא גם זה שמחלק מתוקף תפקידו צווי הרחקה לאוהדים מאיצטדיון הקבוצה. במשך שנים, הוא נחשב לאויב האולטראס, ולאחד ששכח מהיכן הוא הגיע. תגובתו למאורעות הטורניר פתחה פרק חדש ביחסים שלו עם אוהדי הקבוצה. בין היתר אמר ברוקס שמול אויב ניאו-נאצי התנגדות היא חובה אזרחית המשקפת בדיוק את ערכי המועדון. הוא תקף את המשטרה על ההתנהלות שלה באירוע כולו, וסייע בשחרור העצורים הרבים מאותו הערב. נראה שאף-על-פי שאוהדים רבים של סט פאולי נתפסו בתמונות סטילס או קטעי וידאו כשהם מעורבים בקטטה, לא יוגשו צווי הרחקה כנגד אף-אחד מהם. זו לפחות ההערכה שלי. 

החזית האחידה שגובשה מחדש בהמבורג נגד המשטרה המקומית הזכירה לי תמונה משעשעת שצילמתי לפני כמה שנים בעיר. מדובר במשאית פיזור הפגנות ישנה שהיתה שייכת למשטרה והוצאה למכירה במכרז. אוהדי סט פאולי רכשו את היצירה ודאגו לצייד אותה בלוחית זיהוי עם כיתוב שאינו משתמש לשתי פנים. הרכב הזה גם מגיע מדי פעם להפגנות, כשמצליחים להתניע אותו: